הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפניי תביעת התובעת כנגד הנתבעת לשיפוי התובעת בגין הפיצויים ששילמה למבוטחה עקב פגיעת רכבו בתאונה בה היו מעורבים רכבי הצדדים ביום 13.11.09 (להלן: "התאונה").

בכל המועדים הרלבנטיים לתאונה, התובעת הייתה המבטחת של רכב מסוג סובארו וזאת על פי פוליסה לביטוח רכב מקיף.

בכל המועדים הרלבנטיים לתאונה, הנתבעת הייתה המבטחת של הרכב הנוסף שהיה מעורב בתאונה, רכב מסוג דייהו סופר רייסר, וזאת על פי פוליסה לביטוח צד ג'.

בטרם הגשת התביעה שבפניי, מבוטח התובעת תבע את הנתבעת באופן ישיר. אך, משבוששה תביעתו להסתיים, מבוטח התובעת פנה לתובעת והפעיל את פוליסת הביטוח שרכש אצלה ותיקן את נזקי רכבו.

מכאן תביעת התובעת כנגד הנתבעת לשפותה בגין הנזקים ששילמה למבוטחה.

מטעם התובעת העיד מבוטחה, מר תומא חורי ג'אק, שנהג בסובארו ביום התאונה. על פי עדותו: "הייתי בנסיעה שלי מכיוון כפר יאסיף לכיוון צומת כפר יאסיף, ברמזור של ירכא הגעתי, היה גשום, היה רמזור אדום, האטתי ממש, בדיוק שמעתי פגיעה ראשונה ועוד פגיעה מאחורה. הרגשתי שתי פגיעות, פגיעה חזקה ופגיעה אחת קטנה. ... הפך הרמזור מאדום לירוק, המשכתי את הנסיעה עוד כ- 20 מטרים עמדתי בתחנת האוטובוס בצד ימין, ירדתי מהאוטו, האוטו היה פגוע מאחורה, הבן אדם שהיה פה באולם בית המשפט הגיע מאחורי, ... והחלפנו פרטים".

מטעם הנתבעת העיד מר סעיד ראסם, שנהג בדייהו ביום התאונה.

במרכז הראיות עומדת עדותו של מבוטח התובעת. אקדים ואציין, כי מהימנה עליי עדותו של מבוטח התובעת במלואה. עדותו של מבוטח התובעת סבירה, הגיונית ומתיישבת עם מוקד הנזק ברכבו. עדותו של מבוטח התובעת אף מצאה לה תימוכין בעדותו של עד ההגנה היחיד בתיק, שהודה כי במהלך הנסיעה הוא פגע ברכב התובעת מאחור.

אלא מה? לטענת נהג הנתבעת, רכבו נהדף אל רכב התובעת עקב פגיעתו על ידי רכב מסוג GMC שברח מהמקום.

אין להכביר מילים, כי נטל הוכחתה של טענה זו מוטל על כתפי הנתבעת, והשאלה העומדת לדיון כעת, הינה: האם הנתבעת הצליחה להוכיח טענתה בדבר מעורבותו של רכב שלישי בתאונה?

מבוטח התובעת אישר אמנם בעדותו, כי הנהג רכב הנתבעת סיפר לו, במעמד החלפת הפרטים, כי רכב שלישי דחף אותו אליו (ראו: עמ' 4 לפרוטוקול הדיון, שורות 25-26). מבוטח התובעת אישר עוד, כי ראה נזק בחלק האחורי של רכב הנתבעת (ראו: עמ' 2 לפרוטוקול הדיון, שורות 23-24). אם כי, מבוטח התובעת לא ראה רכב שלישי כלשהו, ולאחר התאונה ולקראת החלפת הפרטים בין הנהגים הוא העיד שלא היה רכב שלישי כלשהו (ראו: עמ' 4 לפרוטוקול הדיון, שורות 18-19, וכן עמ' 2 לפרוטוקול הדיון, שורות 5-7) ולא יודע שמא מקור הנזק האחורי ברכב הנתבעת הוא מהתאונה נשוא התביעה אם לאו (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון, שורה 24).

משמע, לא ניתן לומר, כי עדותו של נהג רכב הנתבעת מצאה לה תימוכין בעדותו של מבוטח התובעת. לכל היותר, ניתן לומר שבנסיבות דנן, עדתו של נהג רכב הנתבעת שקולה כנגד עדותו של מבוטח התובעת והמסקנה המתבקשת מכך, כי האפשרות למעורבותו של רכב שלישי בתאונה שקולה כנגד האפשרות לאי מעורבותו של רכב שלישי כנטען על ידי הנתבעת.

לא זו אף זו: הנתבעת נמנעה מהבאת עדים רלוונטיים שהם בהישג ידה, מבלי ליתן הסבר סביר לכך.

ולהלן אנמק: כעולה מעדותו של נהג הנתבעת, במועד התאונה נסעה איתו אשתו (ראו: עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 19-20). אשתו של נהג רכב הנתבעת לא זומנה לדיון. כעולה מעדותו של נהג רכב הנתבעת, עקב התאונה הרכב ניזוק בשני מוקדים; בחזיתות הקדמית והאחורית וכי הרכב נבדק על ידי שמאי מטעם נהג רכב הנתבעת שהתייחס לשני מוקדי הנזק. השמאי לא הוזמן לדיון וחוות הדעת הנטענת לא הוגשה. בתום הדיון, וחרף העובדה כי לנתבעת ניתנה הזדמנות להגיש את חוות הדעת, הוגשו שלושה דפים כדלקמן (סומנו על ידי נ/1 (1)-(3)): דף המכיל חשבון שכ"ט שמאי מיום 18.11.09 (ללא אזכור כלשהו למועד התאונה והנזק), דף המכיל תמונות של החלק האחורי ימני של רכב (ללא מספר לוחית רישוי כאשר במספר העמוד של אותו דף מופיע page 1/1 ) ודף שלישי המכיל תמונות של חזית קדמית לרכב מ.ר 80-563-16, מס' הרישוי של רכב הנתבעת דנן, כאשר שוב מופיע במספר העמוד של אותו דף page 1/1). לא ברי מה הקשר בין שני דפי התמונות לבין התאונה נשוא התביעה ו/או בין חשבון שכר טרחת השמאי לבין התאונה ו/או לבין התמונות.

הימנעותה של הנתבעת מהבאת העדים והראיות הנ"ל כשאין הסבר סביר לכך, מקימה למעשה חזקה שבעובדה, לפיה, לו הובאו אותן ראיות הן היו פועלות לחובת הנמנע, היינו – לחובת הנתבעת.

אכן, הבעלים של רכב הנתבעת זומן לדיון והעיד מטעם הנתבעת. אך, עד זה לא היה עד לתאונה ואין ביכולתו להעיד על נסיבות התאונה. מעדותו אף לא ניתן ללמוד כלום לעניין הנזקים שנגרמו לרכבו עקב התאונה. הבעלים של הרכב לא הזמין את חוות הדעת מהשמאי. לא טיפל בעניין. לא הגיש תלונה במשטרה כנגד אותו רכב GMC שלטענת נהג הנתבעת היה מעורב בתאונה. למעשה, מי שהזמין את חוות הדעת הנטענת היה נהג רכב הנתבעת והוא עשה כן על מנת לערב את קרנית לצורך זכייתו בפיצויים עבור נזקי הגוף (ראו: עמ' 7 לפרוטוקול הדיון, שורות 22-30, וכן עמ' 8, שורות 1-3). למותר לציין, כי ממכלול הנסיבות, דומה שלא היה ביטוח חובה שיכסה את השימוש שנעשה על ידי נהג הנתבעת ברכב הנתבעת.

לאור האמור לעיל, הנתבעת כשלה בהוכחת טענתה בדבר מעורבותו של רכב שלישי בתאונה, ועל כן, הנני מקבלת את התביעה במלואה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 11,170 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה ועד היום, וכן בצירוף סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ג' תמוז תשע"א, 05 יולי 2011, בהעדר הצדדים.